כולנו יודעים שלפעמים קשר רגשי קרוב ואינטימי זה קשה ומבאס, מעביר מחלות ושובר את הלב, מרובה מטלות ומערער את שלוות הנפש. ולכן לעיתים קרובות בא לנו להרוס ולהיפרד סופית ממישהו שהרגשות שלנו נדבקו אליו. זה לא קל, אך רבים הצליחו. הנה שלושה צעדים מרכזיים לחיסול קשר עם קרוב משפחה, אהוב או חבר:
1) להגיד בבוז: "אני לא אוהב אותך, לא אכפת לי ממך, ואתה לא חשוב לי" - הרמה ההצהרתית חשובה מאוד, צריך להבהיר לצד השני את מטרתכם, ושכדי להשיג כל יחס אחר הוא ייאלץ להתגבר על התנגדות עזה מצידכם. שימו לב שהחלק הכי חשוב בהצהרה הוא חוסר החשיבות של הקשר בעיניכם. אם לא תפחיתו מחשיבות הקשר האדם האחר עלול לפרש זאת כאילו אתם מתנערים מאהבה ומשחקים אותה קול רק בגלל שאתם מפחדים להיפגע, ואז הוא עלול לחמול עליכם עוד יותר ולהגביר מאמצי ההתקרבות. לכן חשוב לציין שזה גם לא מעניין אתכם. הדרך הכי טובה לבטא חוסר חשיבות של הקשר הוא באמצעות נימה של בוז, נסו להוסיף מחוות מילוליות כגון "פחח", או "נו באמת" כשאתם לא בטוחים כיצד להעביר בוז. אם שואלים אתכם "אם אני לא חשוב לך למה טורח כל כך להרוס את הקשר ביננו?" נסו לעבור באלגנטיות לשלב הבא מבלי לענות.
2) להתמרמר ולהפוך כל דבר טוב לדבר רע - בשלב הזה אתם בעיצומו של הקרב נגד הרגשות שעוררתם באדם שאותו אתם רוצים לגרש. כן. דווקא כשאנחנו מתנערים מהקשר, הוא מסרב להיכחד. עלבון, כעס, בדידות, עצב, אהבה, שנאה, ועוד רגשות עלולים לצוץ אצלכם ואצל האדם האחר. רגשות חיוביים הם ניסיונו של הקשר להיתפס בדברים הטובים, ורגשות שליליים מסמנים היעדר של דברים טובים (כמו שבדידות מסמנת היעדר קרבה, ותסכול מסמן היעדר סיפוק). כך או כך, עלינו לחסל את הרגש המחפש מקום אחיזה בנו. הרגש עצמו - טוב או רע - הוא האוייב. כדי לדכא את הרגש עלינו לעשות מהלך ג'יו-ג'יטסו מתוחכם, המשתמש באנרגיה של הרגש המכוון לטוב ולהפנות אותה כנגדו. נסו לההתמרמר כנגד כל הפגנת טוב: מכינים לכם חביתה - תגידו שאפרוחים מתו עכשיו; אומרים לכם שאוהבים אתכם - תענו שלא מכירים אתכם בכלל; אומרים לכם שאכפת מכם - תציגו תביעות בלתי אפשריות; אומרים לכם שהרי לפני כן היה אכפת לכם - תגידו שזו הייתה העמדת פנים; מזכירים לכם רגע טוב - תגידו שזו הייתה הכחשה של המציאות. אינכם צריכים להוכיח שהכל רע, אל תיפלו בפח הזה הלוגי הזה שבו אתם אלו שצריכים להוכיח משהו. המטרה שלכם היא אך ורק לגרום לעצמכם ולצד השני לפקפק בקיומו של משהו טוב. אם בכל זאת האדם שאיתו אתם מנסים להרוס את הקשר מתעקש שיש דברים טובים, וגם בכם מתעורר געגוע בלתי נשלט, עברו אט אט לשלב הבא, מבלי לוותר על הבוז והמרמור שצברתם עד כה.
3) התנכרו לכאב: נקודת האחיזה הכי חזקה של הקשר הרגשי בלבבכם הוא הכאב הרגשי. כשאתם חסרי אונים ובודדים בתוך עולמכם, זה בדיוק הזמן שבו חיבוק, הבנה, מילה טובה, מבט חם, יכולים ללכוד אתכם ברשתם. לפעמים אפילו רק הפחד מחוסר אונים ובדידות מספיק בכדי לגרום לנו לשכוח את הבעייתיות בקשר רגשי ולבקש לשוב להתנחם בו. אך אל חשש. ישנה דרך להיפטר מהכאב ומהחרדה - ושמה ניכור. ככל שתתרחקו כך יהיה לכם קל יותר לשכוח. דיכאון, התמכרויות, אלימות, וקריירה תובענית הן כולן דרכים מצויינות להתרחק מהרגשות של עצמכם ומהסביבה. אך לפעמים מפחיד לנקוט בצעדים המובילים אליהן. נסו בכל זאת להשתדל להימנע ולהתרחק מהתמודדות רגשית, ותראו שאט אט ההתמודדות נעשית קשה יותר. אל תיפגשו עם האדם שחשוב לכם, אחרי ריבים אל תשלימו, אם תוכלו לעשות משהו מעליב במיוחד זה יעזור לכם להרחיק גם את הצד השני ולהפחית את עומס הניכור מכם. אם יש טריק שתמיד פועל, נסו ככל האפשר לחפצן את האדם השני ולראות את כל כוונותיו הטובות כתולדה של אינטרסים סמויים. ככל שתצליחו להעצים את הניכור שלכם לעצמכם ולסביבה, תמצאו שהניכור מעצים את עצמו, ושהקרבה נעשית קשה יותר ויותר. ואם דווקא אז אתם שוקלים לוותר, וליצור קשר מחדש - אל חשש, אחרי שמתרחקים קשה שוב להתקרב.
לסיכום, הדרך אינה קלה, ואינה מובילה לאושר, אך בהחלט ניתן לצעוד בה אם אתם נחושים להרוס קשר.
ובמחשבה שנייה
האם זה מתכון? האם זו בחירה? -אולי זה ככה רק בלא מודע. במציאות אנו חשים שכל הדברים הללו הם בחירות הישרדותיות, שאנחנו נאלצים לפעול לפיהן בעל כורחנו.
הדרכים הלא מושלמות שאנחנו בוחרים כדי להתמודד עם כאב רגשי מרחיקות אותנו מאנשים שחשובים לנו ומעצמנו, ומקשות עלינו את הנחמה העיקרית מול אתגרי החיים - לעבור את זה ביחד.
לפעמים רק אחרי טיפול, רק אחרי צמיחה והתגברות על הכאב, ניתן לראות שהייתה שם בחירה בכלל, ושניתן לבחור אחרת. ואולי זו אחת המטרות החשובות בטיפול - לאפשר לבחור אחרת, או "להפוך את זה לבחירה".
1) להגיד בבוז: "אני לא אוהב אותך, לא אכפת לי ממך, ואתה לא חשוב לי" - הרמה ההצהרתית חשובה מאוד, צריך להבהיר לצד השני את מטרתכם, ושכדי להשיג כל יחס אחר הוא ייאלץ להתגבר על התנגדות עזה מצידכם. שימו לב שהחלק הכי חשוב בהצהרה הוא חוסר החשיבות של הקשר בעיניכם. אם לא תפחיתו מחשיבות הקשר האדם האחר עלול לפרש זאת כאילו אתם מתנערים מאהבה ומשחקים אותה קול רק בגלל שאתם מפחדים להיפגע, ואז הוא עלול לחמול עליכם עוד יותר ולהגביר מאמצי ההתקרבות. לכן חשוב לציין שזה גם לא מעניין אתכם. הדרך הכי טובה לבטא חוסר חשיבות של הקשר הוא באמצעות נימה של בוז, נסו להוסיף מחוות מילוליות כגון "פחח", או "נו באמת" כשאתם לא בטוחים כיצד להעביר בוז. אם שואלים אתכם "אם אני לא חשוב לך למה טורח כל כך להרוס את הקשר ביננו?" נסו לעבור באלגנטיות לשלב הבא מבלי לענות.
2) להתמרמר ולהפוך כל דבר טוב לדבר רע - בשלב הזה אתם בעיצומו של הקרב נגד הרגשות שעוררתם באדם שאותו אתם רוצים לגרש. כן. דווקא כשאנחנו מתנערים מהקשר, הוא מסרב להיכחד. עלבון, כעס, בדידות, עצב, אהבה, שנאה, ועוד רגשות עלולים לצוץ אצלכם ואצל האדם האחר. רגשות חיוביים הם ניסיונו של הקשר להיתפס בדברים הטובים, ורגשות שליליים מסמנים היעדר של דברים טובים (כמו שבדידות מסמנת היעדר קרבה, ותסכול מסמן היעדר סיפוק). כך או כך, עלינו לחסל את הרגש המחפש מקום אחיזה בנו. הרגש עצמו - טוב או רע - הוא האוייב. כדי לדכא את הרגש עלינו לעשות מהלך ג'יו-ג'יטסו מתוחכם, המשתמש באנרגיה של הרגש המכוון לטוב ולהפנות אותה כנגדו. נסו לההתמרמר כנגד כל הפגנת טוב: מכינים לכם חביתה - תגידו שאפרוחים מתו עכשיו; אומרים לכם שאוהבים אתכם - תענו שלא מכירים אתכם בכלל; אומרים לכם שאכפת מכם - תציגו תביעות בלתי אפשריות; אומרים לכם שהרי לפני כן היה אכפת לכם - תגידו שזו הייתה העמדת פנים; מזכירים לכם רגע טוב - תגידו שזו הייתה הכחשה של המציאות. אינכם צריכים להוכיח שהכל רע, אל תיפלו בפח הזה הלוגי הזה שבו אתם אלו שצריכים להוכיח משהו. המטרה שלכם היא אך ורק לגרום לעצמכם ולצד השני לפקפק בקיומו של משהו טוב. אם בכל זאת האדם שאיתו אתם מנסים להרוס את הקשר מתעקש שיש דברים טובים, וגם בכם מתעורר געגוע בלתי נשלט, עברו אט אט לשלב הבא, מבלי לוותר על הבוז והמרמור שצברתם עד כה.
3) התנכרו לכאב: נקודת האחיזה הכי חזקה של הקשר הרגשי בלבבכם הוא הכאב הרגשי. כשאתם חסרי אונים ובודדים בתוך עולמכם, זה בדיוק הזמן שבו חיבוק, הבנה, מילה טובה, מבט חם, יכולים ללכוד אתכם ברשתם. לפעמים אפילו רק הפחד מחוסר אונים ובדידות מספיק בכדי לגרום לנו לשכוח את הבעייתיות בקשר רגשי ולבקש לשוב להתנחם בו. אך אל חשש. ישנה דרך להיפטר מהכאב ומהחרדה - ושמה ניכור. ככל שתתרחקו כך יהיה לכם קל יותר לשכוח. דיכאון, התמכרויות, אלימות, וקריירה תובענית הן כולן דרכים מצויינות להתרחק מהרגשות של עצמכם ומהסביבה. אך לפעמים מפחיד לנקוט בצעדים המובילים אליהן. נסו בכל זאת להשתדל להימנע ולהתרחק מהתמודדות רגשית, ותראו שאט אט ההתמודדות נעשית קשה יותר. אל תיפגשו עם האדם שחשוב לכם, אחרי ריבים אל תשלימו, אם תוכלו לעשות משהו מעליב במיוחד זה יעזור לכם להרחיק גם את הצד השני ולהפחית את עומס הניכור מכם. אם יש טריק שתמיד פועל, נסו ככל האפשר לחפצן את האדם השני ולראות את כל כוונותיו הטובות כתולדה של אינטרסים סמויים. ככל שתצליחו להעצים את הניכור שלכם לעצמכם ולסביבה, תמצאו שהניכור מעצים את עצמו, ושהקרבה נעשית קשה יותר ויותר. ואם דווקא אז אתם שוקלים לוותר, וליצור קשר מחדש - אל חשש, אחרי שמתרחקים קשה שוב להתקרב.
לסיכום, הדרך אינה קלה, ואינה מובילה לאושר, אך בהחלט ניתן לצעוד בה אם אתם נחושים להרוס קשר.
ובמחשבה שנייה
האם זה מתכון? האם זו בחירה? -אולי זה ככה רק בלא מודע. במציאות אנו חשים שכל הדברים הללו הם בחירות הישרדותיות, שאנחנו נאלצים לפעול לפיהן בעל כורחנו.
הדרכים הלא מושלמות שאנחנו בוחרים כדי להתמודד עם כאב רגשי מרחיקות אותנו מאנשים שחשובים לנו ומעצמנו, ומקשות עלינו את הנחמה העיקרית מול אתגרי החיים - לעבור את זה ביחד.
לפעמים רק אחרי טיפול, רק אחרי צמיחה והתגברות על הכאב, ניתן לראות שהייתה שם בחירה בכלל, ושניתן לבחור אחרת. ואולי זו אחת המטרות החשובות בטיפול - לאפשר לבחור אחרת, או "להפוך את זה לבחירה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה