הטקסט הזה פשוט לא שייך לבלוג שלי ולכן היה תקוע כטיוטא שנתיים. אבל יש בו רעיון נחמד ליצור מערכת ביופידבק מבוססת EEG שמאפשרת לאדם לבדוק את הדו אונתיות שלו - כלומר, לעשות לעצמו EMDR.
==
נכתב ב2015:
הייתי היום ואתמול בהאקתון שנקרא Brainihack. השבוע היה כנס בנושא ממשקי מוח-מחשב, וההאקתון נועד לתת מקום להתנסות בכל מיני מכשירי EEG חדשים וליצור עבורם אפליקציות. הגעתי לכנס כשחיפשתי דברים על פסיכואינפורמטיקה, וחשבתי שלשימוש בסנסורים כמו EEG יכול להיות קשר למה שמעניין אותי. אז כתבתי למארגנת הכנס והיא הזמינה אותי לבוא ולראות את ההאקתון. המטרה שלי בדרך כלל להפיק משמעויות טכנולוגיות מתכנים פסיכואנליטיים, ופה פתאום אני מחפש את השימושים של טכנולוגיות בפסיכותרפיה. אני לא מבין לעומק בפן הטכנולוגי ובפן הנוירולוגי של יישומי EEG ולכן יהיה פה הרבה רעש בכתיבה של דברים שלא הבנתי נכון או שלא רלבנטי לנושא שיש לי מה לומר עליו. אני אכתוב את הרעש כמיטב יכולתי ואנסה להוסיף לו בכל זאת כמה משמעויות קליניות שאני כן מוצא. אולי ייקח לזה זמן להבשיל וכאן אסכם רק חומר גלם שעוד לא אוכל לנתח וליישם בתחום הקליני. יש כאן עוד אנשים שבאו עם סקרנות לשחק עם הצעצועים, או להתחבר זה לזה, אז לא הרגשתי שאני רחוק מדי מהמטרה שלשמה נערך האירוע.
אז בהתחלה, חמוטל מIBT, מארגנת הכנס מציגה את הפורמט. זו שנה שנייה של הכנס וההאקת'ון. יש כמה חברות שמתארחות עם הטכנולוגיה שהביאו, וחמוטל מציגה את הנציגים, אריאל מInteraxon, קונור מopenBCI, סטיב מNeuroElectrics, וניית'ן מNeurosteer. לפי האג'נדה המתוכננת קודם מעלים רעיונות או שהגו מראש או תוך כדי ההרצאות, החברות נותנות שיעור קצר בהפעלת הטכנולוגיה, ואז מתחלקים לצוותים, ומתחילים לעבוד עד למחרת בערב כשמציגים דמו פועל של הפיתוח. הרעיון של האקת'ון הוא שיתופי פעולה כיפיים. האירוח הוא של חברת Autodesk במשרדים חדשים בבניין גבוה ברוטשילד עם נוף יפה מעל ת"א. השופטים יבדקו חדשנות, ביצוע מוצלח, והיקף ההשפעה על השוק. מיקרוסופט מימנו את הבורקסים והקפה. הכנס וההקת'ון מאורגנים על ידי Israel Brain Technologies כדי לעודד יזמות בתחום הBCI (אינטראקציית מוח-מחשב). והמוצרים שישמשו בהאקת'ון הם הפרסים.
ראשון בהרצאות ההקדמה, יונתן מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת בר אילן עושה הקדמה בנושא BCI..BCI הוא תחום של אינטראקציה של מוח עם מחשב.Wolpaw (2007) פעיל בתחום הBCI מתאר את השאיפה להגיע לפלט נוסף של המוח, כמו שכל אינטרקאציה עם העולם היא פלט של המוח, כך גם BCI יכלל באופנויות הפלט של המוח שלנו בעתיד. כמובן, הוא מסייג, שיש לקחת את הפרמטרים בחשבון, לפני שהופכים את זה לשוטף. בבסיס האינטראקציה, קולטים סיגנל מהמוח, אלגוריתמים של machine learning מתרגמים את המידע להחלטה לגבי אינטראקציה עם המחשב. לא בהכרח צריך לשלוט במחשב, אפשר גם רק להתאים את המחשב אלינו. בתחום הBCI נדרשת תחושת סוכנות על המערכת (התחושה שפעולת המחשב מבטאת את כוונותיי באופן מדוייק). זהו רצף בין היוזר לבין המערכת, בו היוזר מבין שהוא עשה זאת. אנחנו מנתחים גם ככה 5-6 חושים כדי לבנות חוויה קוהרנטית של סוכנות מול העולם. אם אינטראקציות מסוג BCI כמו שינוי סביבה לא יפעלו באופן שמתייחס אלינו, זה לא יהיה שמיש ומעניין לאורך זמן. לדוגמא חולי ALS שמשתמשים במערכת איות או במערכת ניווט חווים קושי מול איטיות או מול טעויות רבות, והם לא חווים שליטה על פעילות המערכת ולכן עדיין צריך להמשיך לפתח את חווית הסוכנות מול המערכת. לשם כך נדרש שימוש בסיגנלים ברורים, רובאסטים. נדרשת גם עבודה בזמן אמת, מדוייקת ככל האפשר, המאפשרת תגובה בזמן אמת. על האינטראקציה להיות הוליסטית. שאיפה נוספת היא לאינטראקציה שאינה דורשת אימון רב, שהיוזר לא יצטרך ללמוד ולהתאמן במשך חצי שעה על שימוש בUI, אלא שיהיה UX ברור מאוד שאפשר להרים ולהשתמש כמו אייפון. פיתוחים עיקריים עד כה הם שינוי של המערכת בהתאם ליוזר מצד אחד, או פידבקים של המערכת ליוזר שלומד את המערכת שנשארת אותו דבר, ויש גם אינטראקציות דו צדדיות שבהן המערכת מתאימה עצמה ליוזר והיוזר לומד להשתמש יותר טוב במערכת והפ מתפתחים ביחד. מאמר של Lotte (2011) סקר טכנולוגיות BCI קיימות. לפיו, BCI מתאים בינתיים לגיימינג אבל לא תורם באמת לחיי היומיום. זו השאיפה כיום להתאים יותר ויותר לאקולוגיה של היומיום. יש BCI לבחירת חפצים, לאיות, לניווט, ורובם סינכרוניים. BCI סינכרוני הוא כזה שמשאפשר החלטה כשהמחשב מאפשר זאת בלבד, כלומר יש נקודות השפעה על רצף החוויה. BCI אסינכרוני מאפשר אינטראקציה מתמשכת והיוזר תמיד משפיע על המערכת. מגבלות הBCI עדיין רבות. שואפים עדיין לאפליקציות שימושיות שיהיו זמינות לקהל הרחב ולא רק במעבדות. יש כבר כלים כמו openBCI או MUSE. כמו כן EEG מאוד מוגבל על ידי תנועות היוזר שמייצרות רעש. הוא דורש כיול ארוך. צריך להחליט לגבי דרגות חופש בממשק, לפעמים צריך להסתפק בבחירה דינאמית ולא ניתן לחפש סקאלה פתוחה. כיום רוב המערכות כמו קינקט המשמשות למשחקים דורשות אינטראקציה ברמה גבוהה יותר מזו שBCI מאפשר. ההבטחות לעתיד נסמכות על עבודה קולבורטיבית של קהילת BCI שקיימת ומפתחת. ניתן לשלב BCI עם שלטים קיימים כמו מקלדת, ושזה יהיה תוסף נלווה שיתגבר את ההתאמה לחוויה של היוזר. יש שימושים לBCI פסיבי כמו לדאוג שלא תירדם במכונית. BCI מתאים לעיצוב משחקים ולהערכה של אפקט המשחק במעבדה. מערכת openVibe תומכת ברוב המכשירים חוץ מmuse. ותתמוך גם בו בעתיד. הטיפ העיקרי שיונתן מדגיש הוא להקליט EEG ולא רעש, כבסיס לכל פיתוח. לשים לב שלא נסמכים על מצמוצים, קצב לב, נשימה ותנועות, ולהיזהר מארטיפקטים. לדוגמא פלורסנט מרצד ב50 הרץ ונקלט על ידי החיישנים. הבסיס הוא לקלוט סיגנל ולא רעש.
אחריו, אריאל מMuse מציגה מכשיר קטן שיש לו שני חיישנים על המוח במצח ומאחורי המוח. מסוגל לעקוב אחרי EEG מחצי הרץ למאה הרץ. מאפשר לקבל מידע על תנועות ראש. מגיע עם אלגוריתמים להירגעות, פוקוס, ומצמוץ כסיגנלים לבחירה ואינפוט. מתחבר בbluetooth לאייפון ואנדרואיד ויש ממשקים למחשבים. מלבישה לעצמה משהו שנראה מכמו אוזניות. אבל לובשת את האוזניות כמו קשת על המצח. עשרות אלף יוזרים כבר קנו את המכשיר ורעבים לעוד אפליקציות. אז כל מה שיפותח כאן ילך ישר לשוק.
==
נכתב ב2015:
הייתי היום ואתמול בהאקתון שנקרא Brainihack. השבוע היה כנס בנושא ממשקי מוח-מחשב, וההאקתון נועד לתת מקום להתנסות בכל מיני מכשירי EEG חדשים וליצור עבורם אפליקציות. הגעתי לכנס כשחיפשתי דברים על פסיכואינפורמטיקה, וחשבתי שלשימוש בסנסורים כמו EEG יכול להיות קשר למה שמעניין אותי. אז כתבתי למארגנת הכנס והיא הזמינה אותי לבוא ולראות את ההאקתון. המטרה שלי בדרך כלל להפיק משמעויות טכנולוגיות מתכנים פסיכואנליטיים, ופה פתאום אני מחפש את השימושים של טכנולוגיות בפסיכותרפיה. אני לא מבין לעומק בפן הטכנולוגי ובפן הנוירולוגי של יישומי EEG ולכן יהיה פה הרבה רעש בכתיבה של דברים שלא הבנתי נכון או שלא רלבנטי לנושא שיש לי מה לומר עליו. אני אכתוב את הרעש כמיטב יכולתי ואנסה להוסיף לו בכל זאת כמה משמעויות קליניות שאני כן מוצא. אולי ייקח לזה זמן להבשיל וכאן אסכם רק חומר גלם שעוד לא אוכל לנתח וליישם בתחום הקליני. יש כאן עוד אנשים שבאו עם סקרנות לשחק עם הצעצועים, או להתחבר זה לזה, אז לא הרגשתי שאני רחוק מדי מהמטרה שלשמה נערך האירוע.
אז בהתחלה, חמוטל מIBT, מארגנת הכנס מציגה את הפורמט. זו שנה שנייה של הכנס וההאקת'ון. יש כמה חברות שמתארחות עם הטכנולוגיה שהביאו, וחמוטל מציגה את הנציגים, אריאל מInteraxon, קונור מopenBCI, סטיב מNeuroElectrics, וניית'ן מNeurosteer. לפי האג'נדה המתוכננת קודם מעלים רעיונות או שהגו מראש או תוך כדי ההרצאות, החברות נותנות שיעור קצר בהפעלת הטכנולוגיה, ואז מתחלקים לצוותים, ומתחילים לעבוד עד למחרת בערב כשמציגים דמו פועל של הפיתוח. הרעיון של האקת'ון הוא שיתופי פעולה כיפיים. האירוח הוא של חברת Autodesk במשרדים חדשים בבניין גבוה ברוטשילד עם נוף יפה מעל ת"א. השופטים יבדקו חדשנות, ביצוע מוצלח, והיקף ההשפעה על השוק. מיקרוסופט מימנו את הבורקסים והקפה. הכנס וההקת'ון מאורגנים על ידי Israel Brain Technologies כדי לעודד יזמות בתחום הBCI (אינטראקציית מוח-מחשב). והמוצרים שישמשו בהאקת'ון הם הפרסים.
ראשון בהרצאות ההקדמה, יונתן מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת בר אילן עושה הקדמה בנושא BCI..BCI הוא תחום של אינטראקציה של מוח עם מחשב.Wolpaw (2007) פעיל בתחום הBCI מתאר את השאיפה להגיע לפלט נוסף של המוח, כמו שכל אינטרקאציה עם העולם היא פלט של המוח, כך גם BCI יכלל באופנויות הפלט של המוח שלנו בעתיד. כמובן, הוא מסייג, שיש לקחת את הפרמטרים בחשבון, לפני שהופכים את זה לשוטף. בבסיס האינטראקציה, קולטים סיגנל מהמוח, אלגוריתמים של machine learning מתרגמים את המידע להחלטה לגבי אינטראקציה עם המחשב. לא בהכרח צריך לשלוט במחשב, אפשר גם רק להתאים את המחשב אלינו. בתחום הBCI נדרשת תחושת סוכנות על המערכת (התחושה שפעולת המחשב מבטאת את כוונותיי באופן מדוייק). זהו רצף בין היוזר לבין המערכת, בו היוזר מבין שהוא עשה זאת. אנחנו מנתחים גם ככה 5-6 חושים כדי לבנות חוויה קוהרנטית של סוכנות מול העולם. אם אינטראקציות מסוג BCI כמו שינוי סביבה לא יפעלו באופן שמתייחס אלינו, זה לא יהיה שמיש ומעניין לאורך זמן. לדוגמא חולי ALS שמשתמשים במערכת איות או במערכת ניווט חווים קושי מול איטיות או מול טעויות רבות, והם לא חווים שליטה על פעילות המערכת ולכן עדיין צריך להמשיך לפתח את חווית הסוכנות מול המערכת. לשם כך נדרש שימוש בסיגנלים ברורים, רובאסטים. נדרשת גם עבודה בזמן אמת, מדוייקת ככל האפשר, המאפשרת תגובה בזמן אמת. על האינטראקציה להיות הוליסטית. שאיפה נוספת היא לאינטראקציה שאינה דורשת אימון רב, שהיוזר לא יצטרך ללמוד ולהתאמן במשך חצי שעה על שימוש בUI, אלא שיהיה UX ברור מאוד שאפשר להרים ולהשתמש כמו אייפון. פיתוחים עיקריים עד כה הם שינוי של המערכת בהתאם ליוזר מצד אחד, או פידבקים של המערכת ליוזר שלומד את המערכת שנשארת אותו דבר, ויש גם אינטראקציות דו צדדיות שבהן המערכת מתאימה עצמה ליוזר והיוזר לומד להשתמש יותר טוב במערכת והפ מתפתחים ביחד. מאמר של Lotte (2011) סקר טכנולוגיות BCI קיימות. לפיו, BCI מתאים בינתיים לגיימינג אבל לא תורם באמת לחיי היומיום. זו השאיפה כיום להתאים יותר ויותר לאקולוגיה של היומיום. יש BCI לבחירת חפצים, לאיות, לניווט, ורובם סינכרוניים. BCI סינכרוני הוא כזה שמשאפשר החלטה כשהמחשב מאפשר זאת בלבד, כלומר יש נקודות השפעה על רצף החוויה. BCI אסינכרוני מאפשר אינטראקציה מתמשכת והיוזר תמיד משפיע על המערכת. מגבלות הBCI עדיין רבות. שואפים עדיין לאפליקציות שימושיות שיהיו זמינות לקהל הרחב ולא רק במעבדות. יש כבר כלים כמו openBCI או MUSE. כמו כן EEG מאוד מוגבל על ידי תנועות היוזר שמייצרות רעש. הוא דורש כיול ארוך. צריך להחליט לגבי דרגות חופש בממשק, לפעמים צריך להסתפק בבחירה דינאמית ולא ניתן לחפש סקאלה פתוחה. כיום רוב המערכות כמו קינקט המשמשות למשחקים דורשות אינטראקציה ברמה גבוהה יותר מזו שBCI מאפשר. ההבטחות לעתיד נסמכות על עבודה קולבורטיבית של קהילת BCI שקיימת ומפתחת. ניתן לשלב BCI עם שלטים קיימים כמו מקלדת, ושזה יהיה תוסף נלווה שיתגבר את ההתאמה לחוויה של היוזר. יש שימושים לBCI פסיבי כמו לדאוג שלא תירדם במכונית. BCI מתאים לעיצוב משחקים ולהערכה של אפקט המשחק במעבדה. מערכת openVibe תומכת ברוב המכשירים חוץ מmuse. ותתמוך גם בו בעתיד. הטיפ העיקרי שיונתן מדגיש הוא להקליט EEG ולא רעש, כבסיס לכל פיתוח. לשים לב שלא נסמכים על מצמוצים, קצב לב, נשימה ותנועות, ולהיזהר מארטיפקטים. לדוגמא פלורסנט מרצד ב50 הרץ ונקלט על ידי החיישנים. הבסיס הוא לקלוט סיגנל ולא רעש.
אחריו, אריאל מMuse מציגה מכשיר קטן שיש לו שני חיישנים על המוח במצח ומאחורי המוח. מסוגל לעקוב אחרי EEG מחצי הרץ למאה הרץ. מאפשר לקבל מידע על תנועות ראש. מגיע עם אלגוריתמים להירגעות, פוקוס, ומצמוץ כסיגנלים לבחירה ואינפוט. מתחבר בbluetooth לאייפון ואנדרואיד ויש ממשקים למחשבים. מלבישה לעצמה משהו שנראה מכמו אוזניות. אבל לובשת את האוזניות כמו קשת על המצח. עשרות אלף יוזרים כבר קנו את המכשיר ורעבים לעוד אפליקציות. אז כל מה שיפותח כאן ילך ישר לשוק.
אחריה, קונור, המנכל והמייסד של openBCI, מציג חתיכת פלסטיק שמתחברת למחשב מצד אחד ולמלא אלקטרודות מצד שני. הוא מסביר על הצ'יפים שמחוברים אליה. אז אפשר להוסיף לבורד הזה סנסורים. מד תאוצה, חיישן רדיו, זה פועל על בלותות', אפשר לחבר גם למחשב עם USB ולפתח עם כל שפה. הוא הביא 10 ערכות שאנשים יוכלו להתמש בהן. הוא הביא גם כל מיני צעצועים כי הוא מגניב. יש יד פרוסטטית מודפסת בתלת מימד שהוא הביא, יש ערכות ראש שהוא הביא אבל בלי בטריות, לרוב עובדים עם אלקטרודות שמחברים לבורד. הוא בחור חמוד צעיר נראה מאוד נחמד. יש דף קהילת BCI שהוא מנסה לקדם – הוא רוצה לקדם באתר ולתעד את העבודה. מבקש מבלוגרים להוסיף לאתר שלהם.
סטיב, מNeuroElectrics, הוא חוקר נוירו בחברה. הוא השתתף גם בשנה שעברה ואז Enobio היה המוצר שלהם שזכה בתחרות. הוא מציג קופסא צהובה קטנה וכובע שחיה עם מלא אלקטרודות שמתחברת לקופסא הצהובה הקטנה. יש אלקטרודות יבשות שקצת רועשות מבחינת סיגנל. זה מתאים לכל מיני בורדים, יש API. יש וויקי שמסביר את הAPI. כל מה שצריך לדעת מוסבר שם. חושבים על רעיונות לרוב של שליטה במשהו, אבל הוא מציע לנסות משהו אחר גם. בעצם אחר כך הסבירו לי בשיחת צד שזה לא רק אלקטרודות שקולטות סיגנלים, אלא שיש גם אפשרות לגרייה חשמלית חוצת גולגולת, באמצעותה מפעילים חלקים מסויימים במוח, וככה לדוגמא אפשר לטפל בדיכאון. אבל גם אמרו לי שאמנם יש לזה תוקף מחקרי, אבל השימוש הפופולארי עוד לא באמת בשל כי בני נוער משתמשים בזה בלי הרבה דיוק ואם משחקים עם זה באיזור גזע המוח, במאחורה של הראש, לך תדע אם תעצור את הלב או מה, ככה לפחות אמרו לי.
נתן מחברת Neurosteer רוצה להרחיב על המוצר החדש שלו. זה מכשיר שמפרש חיישנים וסיגנלים מוכרים. יש מדדים של רגשות, עומס קוגניטיבי, קשב, עייפות, חרדה והתרגשות. הוא חוקר מוח מעולם הmachine learning. הוא לוקח מידע מחיישן שנראה כמו מדבקה על המצח. לובשים אותו עם סרט רמבו. זה משמש יוזרים שהם חולי אפילפסיה ומיגרנות. לדוגמא הוא מציג תמונה של גלאי שקר. באמצעות machine learning הוא מבע פרופיילינג של פעילות מוחית על הרבה חיישנים במהלך מבחן שאלות שבו הנבדק נדרש לשקר בו ורואים את האופן בו הסיגנל משקף את השקר. אפשר לראות את התגובה של המוח בחלקים מודגשים באדום. הסנסור מרצועת הראש מחובר לקופסא, הקופסא משדרת לסמארטפון, שעולה לענן באמזון, בענן יש עיבוד ממוכן שמקטלג את הגלים לפי סיווגים מסויימים. כך לדוגמא יש תווית למצמוץ, תווית לשקר, תווית לעומס קוגניטיבי וכו'. הפלט המעובד יוצא לAPI עם גרף פשוט. נתן מתאר הצגת יכולות שעשה בקונצרט בו 3 נגנים ו3 אנשים מהקהל חוברו לרצועות ראש והקרינו את הגרפים על המסך. התחומים שהם מסמנים הם ריכוז, מצברוח, התרגשות, ודלתא. הערוצים המוכרים שהמערכת מציגה: הם גלי דלתא, תטא, אלפא, סיגמא, בטא, וגמא.
בהמשך עולים משתתפים להציג רעיונות גולמיים שהם היו מעוניינים לפתח או לגייס אנשים שיעזרו להם לפתח, לא הספקתי לעקוב אחרי השמות של כולם:
סטיב, מNeuroElectrics, הוא חוקר נוירו בחברה. הוא השתתף גם בשנה שעברה ואז Enobio היה המוצר שלהם שזכה בתחרות. הוא מציג קופסא צהובה קטנה וכובע שחיה עם מלא אלקטרודות שמתחברת לקופסא הצהובה הקטנה. יש אלקטרודות יבשות שקצת רועשות מבחינת סיגנל. זה מתאים לכל מיני בורדים, יש API. יש וויקי שמסביר את הAPI. כל מה שצריך לדעת מוסבר שם. חושבים על רעיונות לרוב של שליטה במשהו, אבל הוא מציע לנסות משהו אחר גם. בעצם אחר כך הסבירו לי בשיחת צד שזה לא רק אלקטרודות שקולטות סיגנלים, אלא שיש גם אפשרות לגרייה חשמלית חוצת גולגולת, באמצעותה מפעילים חלקים מסויימים במוח, וככה לדוגמא אפשר לטפל בדיכאון. אבל גם אמרו לי שאמנם יש לזה תוקף מחקרי, אבל השימוש הפופולארי עוד לא באמת בשל כי בני נוער משתמשים בזה בלי הרבה דיוק ואם משחקים עם זה באיזור גזע המוח, במאחורה של הראש, לך תדע אם תעצור את הלב או מה, ככה לפחות אמרו לי.
נתן מחברת Neurosteer רוצה להרחיב על המוצר החדש שלו. זה מכשיר שמפרש חיישנים וסיגנלים מוכרים. יש מדדים של רגשות, עומס קוגניטיבי, קשב, עייפות, חרדה והתרגשות. הוא חוקר מוח מעולם הmachine learning. הוא לוקח מידע מחיישן שנראה כמו מדבקה על המצח. לובשים אותו עם סרט רמבו. זה משמש יוזרים שהם חולי אפילפסיה ומיגרנות. לדוגמא הוא מציג תמונה של גלאי שקר. באמצעות machine learning הוא מבע פרופיילינג של פעילות מוחית על הרבה חיישנים במהלך מבחן שאלות שבו הנבדק נדרש לשקר בו ורואים את האופן בו הסיגנל משקף את השקר. אפשר לראות את התגובה של המוח בחלקים מודגשים באדום. הסנסור מרצועת הראש מחובר לקופסא, הקופסא משדרת לסמארטפון, שעולה לענן באמזון, בענן יש עיבוד ממוכן שמקטלג את הגלים לפי סיווגים מסויימים. כך לדוגמא יש תווית למצמוץ, תווית לשקר, תווית לעומס קוגניטיבי וכו'. הפלט המעובד יוצא לAPI עם גרף פשוט. נתן מתאר הצגת יכולות שעשה בקונצרט בו 3 נגנים ו3 אנשים מהקהל חוברו לרצועות ראש והקרינו את הגרפים על המסך. התחומים שהם מסמנים הם ריכוז, מצברוח, התרגשות, ודלתא. הערוצים המוכרים שהמערכת מציגה: הם גלי דלתא, תטא, אלפא, סיגמא, בטא, וגמא.
בהמשך עולים משתתפים להציג רעיונות גולמיים שהם היו מעוניינים לפתח או לגייס אנשים שיעזרו להם לפתח, לא הספקתי לעקוב אחרי השמות של כולם:
המציג הוא ד"ר בנוירולוגיה, מספר שבנו סובל מאספרגר, בעל רמה אינטלקטואלית גבוהה מאוד, אבל לא מתקשר היטב. הוא חושב איך לשפר את יכולת התקשורת שלו וללמד אותו להביט בפני האדם שהוא מדבר איתו, לפרש רגשות. הוא רוצה לסייע לאנשים עם אספרגר שלא מבינים רגשות. זה מקשה להם את התקשורת. הוא מציע לייצר משחק שמלמד זאת.
אלכס מספר שהוא משוחרר טרי מהצבא ועובד באבטחת מידע. הוא מסביר שהוא מסתובב בתל אביב ורואה יותר אופניים ממכוניות. רואה כאוס בלי סדר. אין חוקים ואין תרבות רכיבה. יש סכנה להולכי רגל, לרוכבים, לנהגים. לכן הוא מציע לתת לרוכבים יכולת לנהוג יותר בבטחה. באמצעות BCI אפשר לראות מה תוכנית הרכיבה של הרוכב, ולאן הוא מתכנן לפנות. אפשר להדליק הבהוב ימינה ושמאלה לפי ניבוי של הפעולה שלו. הרוכב לא צריך להפעיל שום דבר ולא תהיה לו הסחת דעת על ידי ההפעלה האגבית של האיתות. הוא צריך צוות להרכיב.
נעמה מציגה את פרוייקט 170D. היא מספרת על פרוייקט אינוסנס, שבו הוכיחו את חפותם של מורשעים רבים ברצח, עם טכנולוגיות זיהוי פלילי גנטיות. הדבר הראה כמה הרשעות שגויות ישנן, ובעיקר בקבוצות מיעוטים. יש אפקט גזע אחר מאוד חזק שבו עד ראייה שראה אדם שחור מבצע פשע, יתקשה להבדיל בין האנשים השחורים במסדר זיהוי ויבחר באחד הלא נכון. כמו שכל הסינים נראים אותו דבר עבורך. לפעמים זה מאוד חשוב כמו בארה"ב ומדינות מרובות מוצאים. כך לדוגמא בארה"ב שוטרים יורים בשחורים שלא עשו כלום כי הם נראים דומים זה לזה. אחר כך היא הסבירה לי שבפרויקט הם ישתמשו בגל מוח שמופעל כשיש זיהוי של פרצוף מוכר, בתקווה שגם אם הזיהוי המוצהר במסדר זיהוי הוא מוטה לפי גזע, הרי שגל המוח הזה לא יופעל אם זה לא באמת האדם המוכר (שביצע פשע כלשהו). כדי להדגים זאת הם ישתמשו בתמונות פייסבוק. בשלב הראשון הם מגייסים אנשים שיודעים סטטיסטיקה ומפתחים.
זיו בא לעשות פרוייקט סולו. הוא מתעניין בבריאות או בבטיחות. הוא רוצה ליצור כפתור פאניקה לקשישים או לחולים. לסמן שמישהו נפל ולא יכול לקום. הוא הביא הרבה חומרה ומציע לאחרים לקבל ממנו.
עידו מגיע בפעם השנייה. הוא רוצה לפתח גלישה שמבוסס על רגשות. התסריט הוא שכרום מבקש אישור לגשת למוח שלך כמקור מידע. ואם אתה מאשר חווית הגלישה משתנה לפי הכעס שלך, עולה ביוטוב סרטון של חתולים אם אתה מבואס. אז הוא מחפש חברי צוות. אגב, הצד העסקי הוא שהוא רוצה לתת יוזר אנליטיקס לאתרים לגבי התגובה של היוזר.
עילי מציג רעיון לאפליקצית טינדר מופעלת מוח. מדובר באפליקציה עם הרבה תוכן משעמם ולא מעניין אבל פתאום צץ משהו מעניין. אז אולי אפשר לקלוט תת סיפית ששום דבר לא מענין ולרוץ על פיד במהירות שלא נקלטת באופן מודע, אבל לעצור כשנקלט משהו מעניין באופן תת סיפי ויש עלייה בגלי מוח, ולאפשר להתבונן עוד בתמונה.
לירן הוא תלמיד מחשבים פסיכולוגיה ונוירולוגיה והוא רוצה לרכוש מידע מהר. הוא שואל מתי אנשים לומדים לטווח קצר/ארוך, ובאילו צורות הגשת מידע יש למידה יעילה יותר. אם רואים שלט שאומר ללכת לבית חולים סע מזרחה אמנם תבין, אבל בזמן נהיגה אם תראה בית חולים וחץ שמאלה, תבין יותר מהר. אם יש כזה כלי אפשר להשתמש בו להבנה יותר טובה וגם לייצור דברים אונליין. מחפש מישהו שיכול לפתח איתו. הוא מחפש אנשים שעוסקים בעומס קוגניטיבי, עיבוד דאטה, למידה, עיצוב. בהמשך הוא עזב את הרעיון והצטרף לקבוצה אחרת.
אורן הוא computational neuroscientist, שמנסה לשלוט ברובוט רובוטי באמצעות גלי מוח. הצוות שלו משתמש במערכת EEG משלהם, מפרשים במטלאב, מבינים פעולה ימינה שמאלה. מחפשים לפתח פונקציות יותר מעניינות כמו נהיגה בסלאלום. הוא מציע עוד שני פרוייקטים – לקחת אדפטור מציאות מדומה של הסמארטפון ולשלוט בו גם באמצעות נוירופידבק, כדי להיכנס יותר לאוירה. הוא מציע גם פרוייקט נוסף של איות יותר נוח. משתמשים במקלדת אלחוטית. נראה שהוא מדבר על פרוייקטים שכבר בהרצה, יש לו מעבדה ואנשים שבאו וכבר יודעים איך יפעלו.
ירון הוא מהנדס מהטכניון. BCI זה תחביב שלו. מבחינתו הבעיה של EEG זה להשיג מידע על נבדקים. קשה להשיג מידע על שימוש עבור אפליקציה חדשה. פה ושם יש דטה בייס אבל עם 30 נבדקים. אז הוא רוצה לבנות דטה בייס ענק של EEG. אולי גם להשתמש במכניקל טורק לBCI. באופן זה הוא רוצה להשיג מידע על BCI מאנשים בעלי מכשיר. ככה לא תצטרך להביא אותם למעבדה.
בפרויקט הבא מתואר שכשמישהו יותר מנוסה בעיסוקו יש לו עומס קוגניטיבי נמוך יותר. ככה אם צריך לעשות תרגילים פסיכוטכניים ואתה מנוסה יותר, אתה יכול לראות שהבנאדם יותר מומחה בכך שהוא מפעיל פחות מאמצים קוגניטיביים. אחד התחומים שבהם ניתן להפעיל זאת זה במבחנים תעסוקתיים.
נטלי מציגה רעיון מלפני חמש דקות. חושבת להצטרף לקבוצות אחרות. משחק Stanley parable - - משחק עם נרטיב שמגיב למה שהיוזר חושב ורגשותיו כך שנראה כמו אשלייה של קריאת מחשבות. תגובות שיהיו מתאימות גם במקרה של טעות. (יכול להתאים להצעת כיוון של פירוש בפסיכותרפיה. יכול להתאים גם לבדוק שביעות רצון לקוח בשירות טלפוני).
אחרי כן כולם מתפזרים למצוא קבוצות, לפרוק ציוד, להשיג ציוד ולקבל הדרכה על השימוש בו. החבר'ה של muse מציגים דרך סקייפ את השימוש באפליקציה. מציג את האתר. עם כלים לשימוש באייפון ומחשב דסקטופ. בהצגה של מיוז יש גרפים קל לראות מצמוץ, מבט ימינה/שמאלה, קל לקלוט נשיכת לסת כי שי בה רעש ויש בה מאמת שרירים. יש גם יכולת לסווג/לקודד מצמוץ בנפרד מנשיכה וממבט ימינה/שמאלה. אלו בדרך כלל ארטיפקטים לגלי מוח שצריך לסנן, או סיגנלים לשליטה, אבל זה קצת רמאות, כי לא מחפשים למצמץ שליטה, אלא מחפשים לשלוט עם גלי מוח ומודעות.
אלכס מספר שהוא משוחרר טרי מהצבא ועובד באבטחת מידע. הוא מסביר שהוא מסתובב בתל אביב ורואה יותר אופניים ממכוניות. רואה כאוס בלי סדר. אין חוקים ואין תרבות רכיבה. יש סכנה להולכי רגל, לרוכבים, לנהגים. לכן הוא מציע לתת לרוכבים יכולת לנהוג יותר בבטחה. באמצעות BCI אפשר לראות מה תוכנית הרכיבה של הרוכב, ולאן הוא מתכנן לפנות. אפשר להדליק הבהוב ימינה ושמאלה לפי ניבוי של הפעולה שלו. הרוכב לא צריך להפעיל שום דבר ולא תהיה לו הסחת דעת על ידי ההפעלה האגבית של האיתות. הוא צריך צוות להרכיב.
נעמה מציגה את פרוייקט 170D. היא מספרת על פרוייקט אינוסנס, שבו הוכיחו את חפותם של מורשעים רבים ברצח, עם טכנולוגיות זיהוי פלילי גנטיות. הדבר הראה כמה הרשעות שגויות ישנן, ובעיקר בקבוצות מיעוטים. יש אפקט גזע אחר מאוד חזק שבו עד ראייה שראה אדם שחור מבצע פשע, יתקשה להבדיל בין האנשים השחורים במסדר זיהוי ויבחר באחד הלא נכון. כמו שכל הסינים נראים אותו דבר עבורך. לפעמים זה מאוד חשוב כמו בארה"ב ומדינות מרובות מוצאים. כך לדוגמא בארה"ב שוטרים יורים בשחורים שלא עשו כלום כי הם נראים דומים זה לזה. אחר כך היא הסבירה לי שבפרויקט הם ישתמשו בגל מוח שמופעל כשיש זיהוי של פרצוף מוכר, בתקווה שגם אם הזיהוי המוצהר במסדר זיהוי הוא מוטה לפי גזע, הרי שגל המוח הזה לא יופעל אם זה לא באמת האדם המוכר (שביצע פשע כלשהו). כדי להדגים זאת הם ישתמשו בתמונות פייסבוק. בשלב הראשון הם מגייסים אנשים שיודעים סטטיסטיקה ומפתחים.
זיו בא לעשות פרוייקט סולו. הוא מתעניין בבריאות או בבטיחות. הוא רוצה ליצור כפתור פאניקה לקשישים או לחולים. לסמן שמישהו נפל ולא יכול לקום. הוא הביא הרבה חומרה ומציע לאחרים לקבל ממנו.
עידו מגיע בפעם השנייה. הוא רוצה לפתח גלישה שמבוסס על רגשות. התסריט הוא שכרום מבקש אישור לגשת למוח שלך כמקור מידע. ואם אתה מאשר חווית הגלישה משתנה לפי הכעס שלך, עולה ביוטוב סרטון של חתולים אם אתה מבואס. אז הוא מחפש חברי צוות. אגב, הצד העסקי הוא שהוא רוצה לתת יוזר אנליטיקס לאתרים לגבי התגובה של היוזר.
עילי מציג רעיון לאפליקצית טינדר מופעלת מוח. מדובר באפליקציה עם הרבה תוכן משעמם ולא מעניין אבל פתאום צץ משהו מעניין. אז אולי אפשר לקלוט תת סיפית ששום דבר לא מענין ולרוץ על פיד במהירות שלא נקלטת באופן מודע, אבל לעצור כשנקלט משהו מעניין באופן תת סיפי ויש עלייה בגלי מוח, ולאפשר להתבונן עוד בתמונה.
לירן הוא תלמיד מחשבים פסיכולוגיה ונוירולוגיה והוא רוצה לרכוש מידע מהר. הוא שואל מתי אנשים לומדים לטווח קצר/ארוך, ובאילו צורות הגשת מידע יש למידה יעילה יותר. אם רואים שלט שאומר ללכת לבית חולים סע מזרחה אמנם תבין, אבל בזמן נהיגה אם תראה בית חולים וחץ שמאלה, תבין יותר מהר. אם יש כזה כלי אפשר להשתמש בו להבנה יותר טובה וגם לייצור דברים אונליין. מחפש מישהו שיכול לפתח איתו. הוא מחפש אנשים שעוסקים בעומס קוגניטיבי, עיבוד דאטה, למידה, עיצוב. בהמשך הוא עזב את הרעיון והצטרף לקבוצה אחרת.
אורן הוא computational neuroscientist, שמנסה לשלוט ברובוט רובוטי באמצעות גלי מוח. הצוות שלו משתמש במערכת EEG משלהם, מפרשים במטלאב, מבינים פעולה ימינה שמאלה. מחפשים לפתח פונקציות יותר מעניינות כמו נהיגה בסלאלום. הוא מציע עוד שני פרוייקטים – לקחת אדפטור מציאות מדומה של הסמארטפון ולשלוט בו גם באמצעות נוירופידבק, כדי להיכנס יותר לאוירה. הוא מציע גם פרוייקט נוסף של איות יותר נוח. משתמשים במקלדת אלחוטית. נראה שהוא מדבר על פרוייקטים שכבר בהרצה, יש לו מעבדה ואנשים שבאו וכבר יודעים איך יפעלו.
ירון הוא מהנדס מהטכניון. BCI זה תחביב שלו. מבחינתו הבעיה של EEG זה להשיג מידע על נבדקים. קשה להשיג מידע על שימוש עבור אפליקציה חדשה. פה ושם יש דטה בייס אבל עם 30 נבדקים. אז הוא רוצה לבנות דטה בייס ענק של EEG. אולי גם להשתמש במכניקל טורק לBCI. באופן זה הוא רוצה להשיג מידע על BCI מאנשים בעלי מכשיר. ככה לא תצטרך להביא אותם למעבדה.
בפרויקט הבא מתואר שכשמישהו יותר מנוסה בעיסוקו יש לו עומס קוגניטיבי נמוך יותר. ככה אם צריך לעשות תרגילים פסיכוטכניים ואתה מנוסה יותר, אתה יכול לראות שהבנאדם יותר מומחה בכך שהוא מפעיל פחות מאמצים קוגניטיביים. אחד התחומים שבהם ניתן להפעיל זאת זה במבחנים תעסוקתיים.
נטלי מציגה רעיון מלפני חמש דקות. חושבת להצטרף לקבוצות אחרות. משחק Stanley parable - - משחק עם נרטיב שמגיב למה שהיוזר חושב ורגשותיו כך שנראה כמו אשלייה של קריאת מחשבות. תגובות שיהיו מתאימות גם במקרה של טעות. (יכול להתאים להצעת כיוון של פירוש בפסיכותרפיה. יכול להתאים גם לבדוק שביעות רצון לקוח בשירות טלפוני).
אחרי כן כולם מתפזרים למצוא קבוצות, לפרוק ציוד, להשיג ציוד ולקבל הדרכה על השימוש בו. החבר'ה של muse מציגים דרך סקייפ את השימוש באפליקציה. מציג את האתר. עם כלים לשימוש באייפון ומחשב דסקטופ. בהצגה של מיוז יש גרפים קל לראות מצמוץ, מבט ימינה/שמאלה, קל לקלוט נשיכת לסת כי שי בה רעש ויש בה מאמת שרירים. יש גם יכולת לסווג/לקודד מצמוץ בנפרד מנשיכה וממבט ימינה/שמאלה. אלו בדרך כלל ארטיפקטים לגלי מוח שצריך לסנן, או סיגנלים לשליטה, אבל זה קצת רמאות, כי לא מחפשים למצמץ שליטה, אלא מחפשים לשלוט עם גלי מוח ומודעות.
יש פה נוירולוגים שמרגישים יותר בנוח לגבי מה אומר כל גל מוח. מהנדסי אותות ומתכנתים שמרגישים יותר בנוח לגבי תדרים ודאטה. אני בעיקר סקרן לגבי רמת האינגרציות שהם עושים, השימושים שיכולים להיות לכזה סוג של טכנולוגיה. ניכר שצריך להבין היטב בEEG כדי לעשות משהו מעניין באמת. אבל המוצרים החדשים שמבנים את הסיגנל הופכים את זה להרבה יותר נגיש.
קונור מopenBCI מדריך על השימוש בבורד שלו. הוא משלב מומחיות בכמה תחומים וממש יודע לייעץ איך לעשות כל דבר מהכיוון של הנוירולוגיה, של החיישנים, של התכנות או של החומרה.
קונור מopenBCI מדריך על השימוש בבורד שלו. הוא משלב מומחיות בכמה תחומים וממש יודע לייעץ איך לעשות כל דבר מהכיוון של הנוירולוגיה, של החיישנים, של התכנות או של החומרה.
אחר כך הסתובבתי בין הצוותים. בין לבין כתבתי פוסט בבלוג שלי בנושא אחר לגמרי. הנוירולוג מאתמול ביסס צוות והרים משחק שבו יש חיזוק על תשומת לב לפרצופים והוא מקווה שיהיו עוד לומדות כאלה לילדים אוטיסטיים. חשבתי אחר כך שאפשר ככה גם לנסות לרכך הימנעות פובית או טראומטית, לא רק מפרצופים אלא גם מעוד דברים שנמנעים מהם. יש כמה סטודנטים מחו"ל שהשתתפו בכנס שמנסים לזהות תגובת ריגוש לתמונה של בחורה יפה, הצעתי להם לשלב בטסט גם תמונה של גבר סקסי כדי לבדוק אם אחד מחברי הקבוצה שלהם גיי והם התלהבו. הבחורים שהתייעצו עם קונור ורצו לעשות מבוך שנשלט בשני מוחות היו מגניבים והדפיסו בתלת מימד את המבוך. חשבתי שמה שמגניב זה פחות היכולת לשלוט במשהו עם המוח ויותר היכולת לשלב מוחות. הקבוצה שהניעה אוטו צעצוע הראתה לי איך היא מתאמנת. חשבתי אחר כך שצריך לשים מצלמה על הרכב וזה יהיה משוב הרבה יותר מספק לחווית התנועה, ויאפשר אינטגרציה חושית בין ראייה ותנועה עד שהיא לא תצטרך לדמיין את היד זזה.
למחרת באתי רק לסוף היום. לקראת התחרות הסופית כל הקבוצות באות להציג את הפרוייקטים שלהן. רציתי לתפוס את קונור לשאול אותו מה דעתו על כמה יישומי פסיכותרפיה ומי עושה משהו כזה אבל לא הספקתי. אני סקרן האם יש EMDR מבוסס EEG, כלומר שלא צריך גירוי חיצוני, ובשלב מסויים לחזק state of mind של דו-אונתיות. ככה לדוגמא מטפל יוכל להיות יותר דו אונתי.
השופטים, אם שמעתי שמותיהם נכון, הם ד"ר ירון פרידמן מהIDC. רפי גידרון מייסד IBT . ברק בן אליעזר, המנכל של VC שעוסקת בבריינטק, מירי פולצ'ק המנהלת של IBT, אייל ניר נציג אוטודסק. האירוע ללא רווח עם ספונסורים כגון IBT, מיוז, אינטראקסון, נוורואלקטריקס, אופןביסיאיי, הבינתחומי בהרצליה, נוירוסטיר, ומייקרוסופט שמימנה את האוכל.
מירי מספרת על IBT:
עוזרים ליזמות בתחום הBCI. יש תוכנית לסטארטאפים מוקדמים ותומכת בהם במשך 4 חודשים. סדנאות והדרכה בנושא BCI מהתעשייה ומהאקדמיה וגישה למומחים בשדה והצגה בפני משקיעים. כמו כן הם מנהלים רשת משקיעים מלאכים, ומקשרים בין סטרטאפים למשקיעים.
אגב כל הפוסט הזה מוזר בעיניי. זה מוזר לסכם ככה מילולית, את מה שקורה. כשאני עושה את זה בכנס של פסיכולוגי יש משמעות לבחירת המילים ולגישה התיאורטית ולכל מילה יש חשיבות כמו דתית. ופה יש יותר עניין בתוכן והמסגרת כאילו סתם דברי מליצה, או בעצם המסגרת היא כסףףףףף. כן אני מסתכל מסביב על המקום היקר הזה, המסגרת כאן היא כסף. אבל לא רק, כי יש פה גם הרבה כיף. אז נראה.
ואז מתחילות הצגות הפרוייקטים לפי שמות שהם בחרו לעצמם:
Rightpath: אלכס ניסה לעשות כובע שמאותת כשרוכב אופניים פונה הצידה כדי להזהיר הולכי רגל. תיאורטית זה היה מוביל לאירוע מוחי שהיה גורם להבהוב בראש. בהדרכת קונור עבד עם openBCI. אכן זיהה שינוי בתבניות הגלים כשהנבדק עמד לקום. ניסה לתרגם את הגרף באמצעות machine learning שיברר האם ניתן לזהות פנייה. הם לא הגיעו למוצר שמזהה זאת. הם מחפשים גלי מיו שמאפיינים פעולה לא מתוכננת כמו הליכה שגרתית, אבל כשיש דיכוי של גלי מיו.
Hivemind: רובם מאוניברסיטת תל אביב. חשבו על איחוד מוחות מרחבי העולם. לשלוט בתנועת משחק. הרעיון הוא לבטל את הרעש בEEG על ידי מיצוע הסיגנל בין משתמשים רבים. כולם תחשבו קדימה. מתבוננים על גלי אלפא כסמן לריכוז, ורק כשיש ריכוז בודקים מה התנועה שהמשתמש מתכוון אליה (כדי להימנע מפעולות לא מכוונות). מתחברים לכל מכשירי הEEG בחדר מסוגים שונים.
Mind over Mindstorm: מציגים הזזה של רובוט באמצעות המחשבה. אייל ושקד נוהגים ברובוט. יש זיהוי של האיזור המוטורי והכוונה להזיז יד ימין או שמאל. נדרשת תקופת אימונים ארוכה יחסית שיכולה לשעמם. Motor imagery skills שנרכשו עם הרובוט יכולים לשמש במקומות אחרים. לדעתי אפשר לשים לה מצלמה, ושהרובוט יביא את הבירה. הם מנסים לעשות סלאלום. לוקח הרבה זמן לעשות בלי הרובוט, ויש חוויה של משוב. מי שצריך להתאמן עם דימויים מוטוריים, יכול להשתמש ברובוט כזה לאימון. הם מודים שחלק מהאלגוריתמים נכתבו על ידיהם לפני ההאקת'ון.
Person of Interest – היה להם רק הרעיון בהתחלה. הם אומרים לשופטים. ברקע היא מספרת על מקרים רבים של חפים מפשע שנכלאים. אנשים רבים בארה"ב מוצאים להורג כשהם חפים מפשע. לפעמים אנחנו חושבים שמישהו אשם למרות שאינו אשם. לפעמים בגלל שמישהו מגזע אחר קשה לנו לזהות אותו. אבל המוח לא משקר. לכן משתמשים בגרף N170, שמבטא היכרות קודמת עם אותו אדם. אחד ממשתתפי הקבוצה מחובר למכשיר של נוירואלקטריק. מראים לו כמה תמונות של נשים אסיאתיות. ואכן הגרף הגיע לשיא שלילי כשהוא ראה את התמונה שנטען שראה קודם כמבצעת פשע.
Aspergame: משחק לאספרגר. נתן מנוירוסטיר אומר שהשופטים מחוברים לנוירוסטיר ואפשר בגרף לראות ערוץ של ריכוז וערוץ של ריגוש ולבדוק כמה השופט מגיב להצגה. הרעיון הוא משחק לילדים עם אספרגר שמגביר תגובה לפרצופי אנוש שעובר אופטימיזציה עם EEG. יש יותר ויותר אבחנות של אספרגר, שיש להם תפקוד אינטלקטואלי גבוה אבל בעיה עם גירויים אנושיים ולכן בעיות תקשורת. מנסים לעזור להם להביט בפני אנוש, אחר כך אפשר לחשוב איך לעזור להם עם זיהוי רגשות. כיום הטיפולים נסמכים על הרבה עזרה וטיפול יקרים. מתחילים במדידת EEG של תגובת עוררות לתמונות פנים. לילדים שונים רמת עוררות שונה, ותחומי עניין ספציפיין שונים וישתמשו באלו כדי ליצור התנייה חיובית לפנים.
Blue משהו גל דניאל ומקסים עובדים לראשונה עם BCI וזה פעל להם. מציגים משחק בו מוציאים כדור מהמבוך באמצעות המוח. לציר אחד ישתמשו בגלי אלפא ובציר אחר גלי... אז גל מסתכל על פלאפון מהבהב בתדר מסויים, והקורטקס הוויזואלי שלו מגיב באותו תדר. כדי להגיב לכיוון השני הוא עוצם עיניים. בסוף בחרו לעשות זאת עם מוח אחד.
Deja View: עוברים בין סצינות שונות שהיוזר מסתכל עליהן בתחת מימד. יש סצינה של אונס או של טקס שבטי. לאחר מכן כשהוא יושב בבית הוא יכול לנסות להיזכר, וכל הסצינות רצות מהר והוא מזהה עם התרגשות בEEG שמעלה את הסצינה הנכונה.
אמוצ'אט: יצרו צ'אט שמוסיף התרגשות ושמחה או היעדר שמחה, וככה הכתב הופך לורוד כששמחים ומתרגשים ואדום כשכועסים. אז ליד כל שורת צ'אט יש פרצופון של שמח מבואס או מבולבל. ויש הילה צבעונית ליד התמונה שאומרת מה המצברוח של הבנאדם.
Infinity: ממחלקת קוגניציה ומוח בבן גוריון, מראים מכשיר נוירופידבק שבאמצעות רגיעה היוזר מרים סלע ומסובב אותו באוויר וכך יש לו פידבק יותר מעניין ממכשירי פידבק רגילים.
Brainifeed: רוצים לעשות סיפטינג דרך פיד של פייסבוק במהירות. ההנחה שהתת מודע יודע לפני המודע שמשהו מעניין. לכן יצרו ניורוסטיר וניורוסקיי. האפליקציה מרפרפת מהר וכשהיא רואה עניין או עליה בעניין היא מאטה ונותנת לך החלטה האם לקרוא את הדברים יותר לעומק. לגבי הרעיון שהציעו לפני כן לזיהוי בטינדר – אפשר שיארגנו לך בליינד דייט בלי שזה יעלה אי פעם למודעות. הבעיה שתמצא את עצמך עם אמא או האקסית.
טראקר של פעילויות, כמה זמן בכל פעילות, כמה היית שמח וכמה מרוכז היית לאורך כל פעילות. אז המציגה עושה מדיטציה להראות איך הטראקר מציג אותה. יש ערוצים של ריכוז, ערוצים של רגש חיובי וערוצים של לחץ ומצוקה.
שוני: התיאוריה על EEG רבה אבל קשה ליישם במהירות. רצו לעשות פרוייקט לזקנים. לקחו מאמר שאומר ששינוי בגלי אלפא שמתאר הירדמות ושינויים רבים בגלי בטא שמבטאים פאניקה. שוני הוא מכשיר שיודע מתי אתה ער או ישן. האפליקציה מכבה את הטלביזיה כשאתה נרדם. אבל אם אתה במצוקה האקסלומטר וגלי המצוקה משדרים אות מצוקה למישהו שיכול לעזור לך ויש גם מיקום ג'יפיאס. זה מזכיר את האינסקיוריטי של סאות'פארק.
Date my brain: אפליקציית דייטינג מבוססת BCI. Brainmatch. מנסים לזהות תדרי אלפא, שמזהים אנשים באופן ייחודי. מדדו את תדר האלפא שלהם, ומשדכים לפי דימיון של גלי אלפא.
למחרת באתי רק לסוף היום. לקראת התחרות הסופית כל הקבוצות באות להציג את הפרוייקטים שלהן. רציתי לתפוס את קונור לשאול אותו מה דעתו על כמה יישומי פסיכותרפיה ומי עושה משהו כזה אבל לא הספקתי. אני סקרן האם יש EMDR מבוסס EEG, כלומר שלא צריך גירוי חיצוני, ובשלב מסויים לחזק state of mind של דו-אונתיות. ככה לדוגמא מטפל יוכל להיות יותר דו אונתי.
השופטים, אם שמעתי שמותיהם נכון, הם ד"ר ירון פרידמן מהIDC. רפי גידרון מייסד IBT . ברק בן אליעזר, המנכל של VC שעוסקת בבריינטק, מירי פולצ'ק המנהלת של IBT, אייל ניר נציג אוטודסק. האירוע ללא רווח עם ספונסורים כגון IBT, מיוז, אינטראקסון, נוורואלקטריקס, אופןביסיאיי, הבינתחומי בהרצליה, נוירוסטיר, ומייקרוסופט שמימנה את האוכל.
מירי מספרת על IBT:
עוזרים ליזמות בתחום הBCI. יש תוכנית לסטארטאפים מוקדמים ותומכת בהם במשך 4 חודשים. סדנאות והדרכה בנושא BCI מהתעשייה ומהאקדמיה וגישה למומחים בשדה והצגה בפני משקיעים. כמו כן הם מנהלים רשת משקיעים מלאכים, ומקשרים בין סטרטאפים למשקיעים.
אגב כל הפוסט הזה מוזר בעיניי. זה מוזר לסכם ככה מילולית, את מה שקורה. כשאני עושה את זה בכנס של פסיכולוגי יש משמעות לבחירת המילים ולגישה התיאורטית ולכל מילה יש חשיבות כמו דתית. ופה יש יותר עניין בתוכן והמסגרת כאילו סתם דברי מליצה, או בעצם המסגרת היא כסףףףףף. כן אני מסתכל מסביב על המקום היקר הזה, המסגרת כאן היא כסף. אבל לא רק, כי יש פה גם הרבה כיף. אז נראה.
ואז מתחילות הצגות הפרוייקטים לפי שמות שהם בחרו לעצמם:
Rightpath: אלכס ניסה לעשות כובע שמאותת כשרוכב אופניים פונה הצידה כדי להזהיר הולכי רגל. תיאורטית זה היה מוביל לאירוע מוחי שהיה גורם להבהוב בראש. בהדרכת קונור עבד עם openBCI. אכן זיהה שינוי בתבניות הגלים כשהנבדק עמד לקום. ניסה לתרגם את הגרף באמצעות machine learning שיברר האם ניתן לזהות פנייה. הם לא הגיעו למוצר שמזהה זאת. הם מחפשים גלי מיו שמאפיינים פעולה לא מתוכננת כמו הליכה שגרתית, אבל כשיש דיכוי של גלי מיו.
Hivemind: רובם מאוניברסיטת תל אביב. חשבו על איחוד מוחות מרחבי העולם. לשלוט בתנועת משחק. הרעיון הוא לבטל את הרעש בEEG על ידי מיצוע הסיגנל בין משתמשים רבים. כולם תחשבו קדימה. מתבוננים על גלי אלפא כסמן לריכוז, ורק כשיש ריכוז בודקים מה התנועה שהמשתמש מתכוון אליה (כדי להימנע מפעולות לא מכוונות). מתחברים לכל מכשירי הEEG בחדר מסוגים שונים.
Mind over Mindstorm: מציגים הזזה של רובוט באמצעות המחשבה. אייל ושקד נוהגים ברובוט. יש זיהוי של האיזור המוטורי והכוונה להזיז יד ימין או שמאל. נדרשת תקופת אימונים ארוכה יחסית שיכולה לשעמם. Motor imagery skills שנרכשו עם הרובוט יכולים לשמש במקומות אחרים. לדעתי אפשר לשים לה מצלמה, ושהרובוט יביא את הבירה. הם מנסים לעשות סלאלום. לוקח הרבה זמן לעשות בלי הרובוט, ויש חוויה של משוב. מי שצריך להתאמן עם דימויים מוטוריים, יכול להשתמש ברובוט כזה לאימון. הם מודים שחלק מהאלגוריתמים נכתבו על ידיהם לפני ההאקת'ון.
Person of Interest – היה להם רק הרעיון בהתחלה. הם אומרים לשופטים. ברקע היא מספרת על מקרים רבים של חפים מפשע שנכלאים. אנשים רבים בארה"ב מוצאים להורג כשהם חפים מפשע. לפעמים אנחנו חושבים שמישהו אשם למרות שאינו אשם. לפעמים בגלל שמישהו מגזע אחר קשה לנו לזהות אותו. אבל המוח לא משקר. לכן משתמשים בגרף N170, שמבטא היכרות קודמת עם אותו אדם. אחד ממשתתפי הקבוצה מחובר למכשיר של נוירואלקטריק. מראים לו כמה תמונות של נשים אסיאתיות. ואכן הגרף הגיע לשיא שלילי כשהוא ראה את התמונה שנטען שראה קודם כמבצעת פשע.
Aspergame: משחק לאספרגר. נתן מנוירוסטיר אומר שהשופטים מחוברים לנוירוסטיר ואפשר בגרף לראות ערוץ של ריכוז וערוץ של ריגוש ולבדוק כמה השופט מגיב להצגה. הרעיון הוא משחק לילדים עם אספרגר שמגביר תגובה לפרצופי אנוש שעובר אופטימיזציה עם EEG. יש יותר ויותר אבחנות של אספרגר, שיש להם תפקוד אינטלקטואלי גבוה אבל בעיה עם גירויים אנושיים ולכן בעיות תקשורת. מנסים לעזור להם להביט בפני אנוש, אחר כך אפשר לחשוב איך לעזור להם עם זיהוי רגשות. כיום הטיפולים נסמכים על הרבה עזרה וטיפול יקרים. מתחילים במדידת EEG של תגובת עוררות לתמונות פנים. לילדים שונים רמת עוררות שונה, ותחומי עניין ספציפיין שונים וישתמשו באלו כדי ליצור התנייה חיובית לפנים.
Blue משהו גל דניאל ומקסים עובדים לראשונה עם BCI וזה פעל להם. מציגים משחק בו מוציאים כדור מהמבוך באמצעות המוח. לציר אחד ישתמשו בגלי אלפא ובציר אחר גלי... אז גל מסתכל על פלאפון מהבהב בתדר מסויים, והקורטקס הוויזואלי שלו מגיב באותו תדר. כדי להגיב לכיוון השני הוא עוצם עיניים. בסוף בחרו לעשות זאת עם מוח אחד.
Deja View: עוברים בין סצינות שונות שהיוזר מסתכל עליהן בתחת מימד. יש סצינה של אונס או של טקס שבטי. לאחר מכן כשהוא יושב בבית הוא יכול לנסות להיזכר, וכל הסצינות רצות מהר והוא מזהה עם התרגשות בEEG שמעלה את הסצינה הנכונה.
אמוצ'אט: יצרו צ'אט שמוסיף התרגשות ושמחה או היעדר שמחה, וככה הכתב הופך לורוד כששמחים ומתרגשים ואדום כשכועסים. אז ליד כל שורת צ'אט יש פרצופון של שמח מבואס או מבולבל. ויש הילה צבעונית ליד התמונה שאומרת מה המצברוח של הבנאדם.
Infinity: ממחלקת קוגניציה ומוח בבן גוריון, מראים מכשיר נוירופידבק שבאמצעות רגיעה היוזר מרים סלע ומסובב אותו באוויר וכך יש לו פידבק יותר מעניין ממכשירי פידבק רגילים.
Brainifeed: רוצים לעשות סיפטינג דרך פיד של פייסבוק במהירות. ההנחה שהתת מודע יודע לפני המודע שמשהו מעניין. לכן יצרו ניורוסטיר וניורוסקיי. האפליקציה מרפרפת מהר וכשהיא רואה עניין או עליה בעניין היא מאטה ונותנת לך החלטה האם לקרוא את הדברים יותר לעומק. לגבי הרעיון שהציעו לפני כן לזיהוי בטינדר – אפשר שיארגנו לך בליינד דייט בלי שזה יעלה אי פעם למודעות. הבעיה שתמצא את עצמך עם אמא או האקסית.
טראקר של פעילויות, כמה זמן בכל פעילות, כמה היית שמח וכמה מרוכז היית לאורך כל פעילות. אז המציגה עושה מדיטציה להראות איך הטראקר מציג אותה. יש ערוצים של ריכוז, ערוצים של רגש חיובי וערוצים של לחץ ומצוקה.
שוני: התיאוריה על EEG רבה אבל קשה ליישם במהירות. רצו לעשות פרוייקט לזקנים. לקחו מאמר שאומר ששינוי בגלי אלפא שמתאר הירדמות ושינויים רבים בגלי בטא שמבטאים פאניקה. שוני הוא מכשיר שיודע מתי אתה ער או ישן. האפליקציה מכבה את הטלביזיה כשאתה נרדם. אבל אם אתה במצוקה האקסלומטר וגלי המצוקה משדרים אות מצוקה למישהו שיכול לעזור לך ויש גם מיקום ג'יפיאס. זה מזכיר את האינסקיוריטי של סאות'פארק.
Date my brain: אפליקציית דייטינג מבוססת BCI. Brainmatch. מנסים לזהות תדרי אלפא, שמזהים אנשים באופן ייחודי. מדדו את תדר האלפא שלהם, ומשדכים לפי דימיון של גלי אלפא.
