חמש בבוקר, כבר שעתיים שאני מתהפך במיטה. מנסה להרגיע את עצמי בנשימות, למצוא תנוחת שינה מנצחת, שותה כוס מים, מחבק כרית, מחליף כרית.
בשלב מסויים אני מרכיב משקפיים ומתבונן בחדר שמואר על ידי תצוגת הטמפרטורה של המזגן. נזכרתי איך לפני שנה בערך תדרכתי מטופל על "היגיינת שינה", הסבר סיביטיסטי לגבי איך לנקות הפרעות פוטנציאליות ממרחב השינה, בעוד שאני חושב לעצמי - בואנה גם אני חייב להחליף את המזגן המטרטר ולשים רשת בחלון של החדר שינה.
השבוע נגמלתי שוב מקפה אז אולי זה איזו תופעת גמילה? אני מנסה להפחית סטרס, וקפה זה סטרס. נסעתי לסופ"ש ושמתי לב שרוב מה שאני אורז זה סטימולנטים - קפה, תה, שוקולד, והבנתי שזו תלות. אז אני מנסה לחזור לרגישות.
יין זה גם עניין. לאלכוהול יש כמה שלבים של השפעה על הגוף. יין מרים בהתחלה, אחר כך מעייף, ואחרי כמה שעות מעורר שוב. ככה שאפשר לשתות כדי להירדם, אבל אז להתעורר כעבור כמה שעות כשהאלכוהול מתפרק בגוף.אז בלי אלכוהול כמה שעות לפני השינה.
מלטונין זה ההורמון שמסדיר את המחזור היומי. הוא מופרש מהשרירים אחרי מאמץ, מהמעיים אחרי אוכל, ומהרשתית של העין בגירוי על ידי אור עמום. הוא מווסת על ידי קורטיזול (סטרס). אז מה שמעניין פה זה דווקא הקטע עם התאורה. אפשר לצפות בשקיעה כדי לעודד הפרשת מלטונין. אבל תכלס זה מוקדם מדי, וגם אחרי כן אנחנו חשופים לאור. נורות לד מפיצות אור כחול שדומה לאור השמיים ביום, וכשאנחנו צופים במסכי לד בלילה מחזור השינה שלנו מופרע. יש אפליקציות להתקנה בנייד ובמחשב (אני מניח שיש משהו לטלביזיה) שמתאימות את כמות האור הכחול המופרש לשעה ביום, כדי לדמות את כמות האור הכחול שנמצא בשמיים. כלומר, החל משעה שבע בערך המסך שלי נעשה צהבהב אדמדם. מתרגלים לזה די מהר. בעיניי זה אפילו מרדים.
לגבי זמן ההירדמות, בספר שלו על טיפוח הגוף לחנונים, טים פריס אומר שהשיטה שלו להירדם היא להתאים את הטמפרטורה בחדר השינה. עבורי מה שהכי פועל זה פשוט לנסות לקרוא שוב ספר שאני נורא רוצה לקרוא אבל משום מה לא זורם לי. נופל תוך חצי עמוד. אגב מסתבר שאפשר לקרוא באור עמום, סבתא טעתה זה לא הורס את העיניים, רק מעייף.
להמינגוויי יש סיפור קצר על איך שהוא מדמיין שהוא דג בנחלים בזמן שהוא שוכב במיטה ומחכה לבוקר כדי להירדם. לפעמים הוא ממציא הסתעפות חדשה של הנחל, בונה אותה לפרטי פרטים, וממתין עם החכה שיבוא דג. הגרסה שלו לספירת כבשים. זה היה קצת אחרי הפציעה שלו במלחמת העולם הראשונה. עם השנים הוא פיתח הרגלים שהסוו את הPTSD, כמו לכתוב לפנות בוקר ואז לדוג ולשתות בצהריים, ולהמשיך להשתכר לאורך היום. טוב נראה לי שכבר שעה שאפשר לעשות בה משהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה