לופ

היציאה מלופ היא המטרה של רוב ההתערבויות הטיפוליות. זה מה שהופך את הטיפול בבעיה זוטה ובבעיה חריפה למורכב במידה דומה. כי ללופ יש דינאמיקה משלו.

אני עדיין מקשיב לאודיו בוק של ג'יימס גליק על תיאוריית המידע ומהרהר על טיפול. עכשיו הוא מסביר מגדיר מידע בתור התנהגות בלתי צפויה מראש של מערכת. כלומר, ככל שמערכת מתנהגת באופן שניתן לנבא מראש, כך היא יותר דלה במידע ומשעממת. ככל שהיא עושה יותר דברים בלתי צפויים, כך היא מספקת יותר מידע, אבל לא בהכרח יותר מעניינת. מידע מעניין מוגדר על ידי גליק בתור מערכת עם התנהגות בלתי צפויה שעדיין ניתנת להגדרה באמצעות אלגוריתם כלשהו. מידע לא משעמם ולא מעניין יכול להיות רנדום גמור שלא ניתן לשום הגדרה, אלא רק לתיאור בקנה מידה של 1:1, ואולי האלגוריתם עבורו טרם נמצא. סילחו לי אם טעיתי בניסוח ובטח ייחסתי לגליק טענות של גדולים ממנו.

אני לא אתן דוגמאות הבהרה, אסמוך עליכם שתחשבו לבד, ואקפוץ לעולם הטיפול בלופ.

אז המטופל נמצא בלופ. שוב הוא נכנס למערכת יחסים כזו, שוב הוא מגיב ככה, שוב אנחנו מנסים לאסוף את השברים וללמוד מהם. בשלב זה אני יכול לבחור בין שלושה פירושים למצבנו המשותף: המשעמם, המעניין והרנדומלי. הפירוש המשעמם יכול להיות משהו שממשיך את הלופ כמו שוב אתה עושה את זה לעצמך (הוא כבר יודע את זה, תודה). פירוש מעניין יכול להיות נראה לי שאתה מנסה להוכיח משהו (אלגוריתם שקורא לניסוח של אלגוריתם מדוייק יותר תחתיו). פירוש רנדומלי יכול להיות נראה לי שאתה כועס עליי שלא עזרתי לך להבין מה קורה תוך כדי שזה קרה, (תיאור 1:1 למה שאני מבין מבלי להגדיר מה זה אומר, אבל שיכול להיות מנוסח גם כאלגוריתם חדש המגדיר את הציפיות של המטופל מהעולם).

במחשבה שנייה ניתן לחלק את הפירושים הללו לפי מידת ההשפעה שמיוחסת לאדם על מצבו. הראשון מתאר בחירה מודעת, השני בחירה לא מודעת, והשלישי מתאר מצב מודעות באופן שמאפשר בחירה להתייחס אליו בהווה. וכך גם בחירה ניתנת לניסוח במונחים של כמות המידע שהיא מספקת על הנפש בהתאמה: על מבנה השטח שלה, על מבנה העומק שלה, או על היכולת להתעלות על המבנה שלה בכל רגע נתון.

**
ביון טוען שניתן להגדיר כל חויה בביט אחד של מידע, בסימון +/-. השאלה שמצמצמת כל חוויה לביט אחד היא האם החוויה הזו הובילה לחיבור או לניתוק. פירושים מהסוג המשעמם נחשבים בעיניו לפסיכולוגיה בגרוש. תפקיד הפירוש להזמין מידע חדש באמת, ולא רק להגיד את הברור מאליו.

למי שרוצה לקרוא עוד על ההגדרות של ביון בספרו "ללמוד מן הניסיון", מצורף פוסט על האתגר בהגדרה סופית של אובייקט מתהווה (הסובייקט שתמיד מפיק מידע חדש):

http://orspsychoblog.blogspot.co.il/2014/02/bion-hate-love-knowldege-matrix-psychoanalytics.html

**
ניתן לקרוא גם את מלכודת שמנסחת ג'וזף במאמרה "המטופל שקשה להגיע אליו" - לפיה מטופל עלול להזמין פירוש ידוע מראש, ומה שהמטפל חשב שהוא הפירוש המעניין מסתבר כפירוש המשעמם:

http://orspsychoblog.blogspot.co.il/2015/05/Betty-Joseph-1975-the-who-is-difficult-to-reach.html

**
נכנסתי ללופ...