"בחייאת אל תתמחה בפסיכיאטריה... אבל בעצם אולי כדאי שתקשיב לשיחה הזו", מצאתי את עצמי מזהיר באוטומט ואז מסייג במחשבה שנייה.
**
ד"ר רונדה פטריק היא ביוכימאית חנונית-על שחוקרת כל מיני נושאים כמו אריכות ימים, והשפעות של סגנון חיים ותזונה על הבריאות. היא לגמרי טכנית ונכנסת עם המרואיינים שלה לפרטי פרטים, ועושה אינטגרציה בין כמה רמות שלעיתים חוקרים בנפרד, מתוך נקודת מבט שמנסה לעזור לקבל החלטות בחיים האמיתיים. לפעמים אני מרגיש שבתור מדענית היא קצת נלהבת מדי לגבי ניסויים בעכברים ותולעים, ועפה עם השערות שטרם הוכחו בניסויים קליניים בבני אדם, אז צריך להאזין היטב ולהבחין בין מה שמוכח ומה שמעניין בדברים שלה.
אחד הנושאים שהיא מתעניינת בהם הוא הורמזיס. זהו מצב בו לחץ מתון עושה אפקט הפוך מלחץ רב. למשל, ספורט יכול להיות לחץ מתון על הגוף שגורם להתפרקות של רקמות, תגובה דלקתית, ומאמצי איזון מחדש, באופן שמחסן את הגוף מפני לחץ של מחלה. אולי לא הסברתי את זה בדיוק. בכל מקרה היא מתעניינת בטיפול בטמפרטורה - קור וחום - על דלקתיות כדוגמא לגורמי לחץ מחסנים. עד כדי שהמרואיינים שלה לפעמים צריכים להזכיר לה שלא הכל זה הורמזיס, ושיש עוד אפקטים מעניינים ושתקשיב להם רגע.
בראיון שאני מצרף היא מראיינת את ד"ר צ'אק רייסון, פסיכיאטר שחוקר טיפול בדיכאון באמצעות "היפרתרמיה", שזה בעצם סוג של סאונה משוכללת שפחות קשה לשהות בה. רייסון מסביר שחלק מהחולים הדיכאוניים מציגים דלקתיות גבוהה בגוף, והוא מחפש סיבה מדוע דיכאון שמלווה במדדי דלקתיות עשוי להיות תגובה הסתגלותית (עבור האדם הקדמון) לטפילים. רייסון מסביר גם שבדיכאון יש עלייה בטמפרטורת הליבה של הגוף. הוא מוצא שטיפול בחום, מקפיץ את טמפרטורת הליבה עוד יותר למעלה, ואז דורש מהגוף לווסת חזרה את הטמפרטורה למצב הנורמלי. אפקט פרדוקסלי שכזה.
רייסון לא מסתפק בלספר על המחקר שלו בהיפרתרמיה, ומדבר על תפיסה רחבה מאוד של טיפול בדיכאון באמצעים מסורתיים אותם חקר. רייסון טוען שלמין האנושי נטייה לחפש חוויות התעלות רוחניות. במקומות בהם לאנושות לא הייתה נגישות לחומרים פסיכודליים שיזרזו כזאת חוויה, היו שימושים במה שיש - ריצה עד לתשישות, או אפילו שכיבה על תל נמלים והיעקצות עד הגעה לאופוריה מרעל הנמלים והכאב. ובכל זאת, רייסון מציע שמדיטציה, שיכולה לתת לאדם חויית התבוננות בעצמו מהצד, היא דרך יציבה ומבוססת יותר להגיע לחוויה רוחנית שכזו. מי שמסוגל ליצור כאלו חוויות בלי עזרת חומרים הוא כמו אתלט מוכשר בתחום התודעה, שלא צריך חומרים שיגבירו לו את הביצועים וישמטו אותו חזרה מטה כשתפוג השפעתם.
הקשבתי לגרסת הפודקסט, ועכשיו אני רואה הווידאו עמוס בהסברים וקליפים ממאמרים אז נראה לי שאני אראה שוב. בכלל, תעקבו אחרי פטריק. היא מקסימה.
https://www.youtube.com/watch?v=6DtJGJWjDys
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה