ברחוב קינג ג'ורג' בהצטלבות עם הנביאים והמלך שלמה, בבית קפה שצופה על המדרכה, הוא חיוור, לא במיטב הבריאות, מתווכח בידענות גדולה על משהו שלא חשוב לו במיוחד. הוא מוכר חלקים מעצמו שאין כבר אין לו בהם שימוש בתמורה לחיוך מחצי חבר.
מעט יותר למטה, לכיוון הסנטר, עם דייט שהיא כבר קוראת לו בראש חבר, היא שוכבת איתו במיטת תצוגה של עמינח, מורידה ומעלה את המשענות הנפרדות. המוכרת כבר הבינה שהם לא קונים, ומתלבטת כמה אכפת לה כל עוד הם הורידו נעליים. זה יכול להיות נהדר לכל הסדרות שנראה, היא צוחקת, מאושרת מדי והוא רואה, מנסה להיות צינית אבל הפגיעות עוברת, בעצם אומרת לו בדיוק מה שהיא לא מאמינה שיכול לקרות בינהם.
חנות נוספת מטה זו חנות לצעצועי מין. המוכרת מתכתבת עם אביה על אחותה הקטנה. פעם הוא היה מתקשר והיא הייתה מסננת אותו כשהיא בעבודה, עד שהיא הסבירה לו שבדור הזה התכתבות זה מספיק. היא מוסיפה תמיד סמיילי מנשק שלא יחסר לו חום. לרגע היא מסבירה לעוד גבר נבוך שמתגרה מההסבר איך להשתמש במשהו. ולרגע היא אומרת לאבא שאחותה פשוט בתקופה לחוצה ושלא צריך להיבהל.
בשווארמה שבקינג ג'ורג' על בוגרשוב, ממתין למנה, הוא חושב שרק לפני שנייה הבטיח לעצמו שלא. עוד כמה מטרים מהבית ויש לו מג'דרה שהיא הכינה לו. צרבת מקדימה את בואה של המנה. הוא משתיק אותה ומתיישב לעשות את מה שבחר-לא-בחר.
בהמשך הרחוב בחנות כלי בניין שמתמחה בברגים, הוא מתבונן על מסקינג טייפ. הוא בונה בית חדש איתה, אפילו שזו רק דירה שכורה, ורוצה שזה יהיה בדיוק. -בדיוק מה? הוא קונה עוד גליל ואז חוזר ומוסיף גם עוד סוג דק יותר. מה שיישאר נשמור בארגז, הגיע הזמן שתהיה לי כזו קופסא משלי, הוא מרוצה מעצמו.
בארומה שעל פינת אלנבי, היא יושבת, בבגדים מלוכלכים, גוף גדול, קור בכפות הרגליים, צריבה בתוך בטן, מבטים מבזים, מחשבות שמזמן לא התאימו לשיחה עם אף אחד, אולי פעם כשהייתה ילדה במקום אחר הן היו תהיות לגבי העולם. למה אי פעם עזבה את המקום ההוא ומה קרה איתו, היא נזכרת, וממשיכה לשבת כי אין לאן ללכת.
**
לאחרונה אני מנסה לצייר. הנה החומוס בקינג ג'ורג':
חנות נוספת מטה זו חנות לצעצועי מין. המוכרת מתכתבת עם אביה על אחותה הקטנה. פעם הוא היה מתקשר והיא הייתה מסננת אותו כשהיא בעבודה, עד שהיא הסבירה לו שבדור הזה התכתבות זה מספיק. היא מוסיפה תמיד סמיילי מנשק שלא יחסר לו חום. לרגע היא מסבירה לעוד גבר נבוך שמתגרה מההסבר איך להשתמש במשהו. ולרגע היא אומרת לאבא שאחותה פשוט בתקופה לחוצה ושלא צריך להיבהל.
בשווארמה שבקינג ג'ורג' על בוגרשוב, ממתין למנה, הוא חושב שרק לפני שנייה הבטיח לעצמו שלא. עוד כמה מטרים מהבית ויש לו מג'דרה שהיא הכינה לו. צרבת מקדימה את בואה של המנה. הוא משתיק אותה ומתיישב לעשות את מה שבחר-לא-בחר.
בהמשך הרחוב בחנות כלי בניין שמתמחה בברגים, הוא מתבונן על מסקינג טייפ. הוא בונה בית חדש איתה, אפילו שזו רק דירה שכורה, ורוצה שזה יהיה בדיוק. -בדיוק מה? הוא קונה עוד גליל ואז חוזר ומוסיף גם עוד סוג דק יותר. מה שיישאר נשמור בארגז, הגיע הזמן שתהיה לי כזו קופסא משלי, הוא מרוצה מעצמו.
בארומה שעל פינת אלנבי, היא יושבת, בבגדים מלוכלכים, גוף גדול, קור בכפות הרגליים, צריבה בתוך בטן, מבטים מבזים, מחשבות שמזמן לא התאימו לשיחה עם אף אחד, אולי פעם כשהייתה ילדה במקום אחר הן היו תהיות לגבי העולם. למה אי פעם עזבה את המקום ההוא ומה קרה איתו, היא נזכרת, וממשיכה לשבת כי אין לאן ללכת.
**
לאחרונה אני מנסה לצייר. הנה החומוס בקינג ג'ורג':
