יום שישי, 17 במאי 2013

מעשה בחתלתול

דברים שקרו באמת. חיכיתי להוריי שיאספו אותי מאבן גבירול על בזל. הם היו צריכים להגיע לפני 20 דקות וכנראה אמורים היו להגיע עוד 10 דקות. החזקתי ביד שני בקבוקי קולה בשקית לאחי הקטן שהיה לו טקס חשוב בצבא ואליו נסענו. פתאום חולד או נמייה קטנה או בעצם חתלתול זה חתלתול חוצה את אבן גבירול בתנועות מאורכות מהירות, איכשהו התנועה מאטה סביבו, קופץ על אי התנועה הגבוה, נתקע בדקל ומנסה להקיף אותו, התנועה בצד השני עוצרת הודות למישהי שעוצרת לידו ושמה לב, בשלב הזה אני כבר זרקתי את הבקבוקים נופפתי בזרועות בתנועות משוגע חוצה את הכביש, וניסיתי לתפוס אותו אבל אז הוא ברח חזרה לכיוון ממנו הוא בא, אז הבנתי שאני באמצע הכביש וכי עליי לקבל החלטה, האם אני מסתובב לתנועה שכבר זורמת מאחוריי, האם אני מקווה שהוא יצליח ומתכונן גם לראות אותו נמחץ ונמרח בקוועץ' נוראי, בשלב זה כבר עצרתי שוב את התנועה בתנועות רק פחות הסתכלתי למשוב מהנהגים, החתלתול חזר למדרכה, בחור חייך אלי ואמר לי שהחתול כמעט אכל אותה, חייכתי כן, אבל החתול המשיך באמוק לנסות להיכנס לאחת החנויות, דידי הדייג גירש אותו, הפועל של דידי הדייג שמיודד עם המכבסה גירש אותו גם שם, דפק את הראש וניסה להיכנס לכמה חלונות ראווה, עד שנכנס למספרה, הספר לא שם לב, יש לך שם חתלתול רק אל תגרש אותו חזרה לכביש, אולי היה עדיף שלא הייתי אומר לו ולא לוקח אחריות על מה שהוא עשה הלאה, עם מטאטא ניסה לגרש את החתלתול מתחת לעמדות התמרוקים, ואז מייד אחרי שהוא יצא מהספר הוא נכנס לחייט, עכשיו ישר חשבתי חייט זה טיפוס יותר קשוח מספר, זה ברור, יוצא חבר העמים,  מה הוא יודע בצער בעלי חיים, למרות שאפשר לדבר על חייטים וספרים במסורת המערב ונראה שחייטים יצאו יותר טוב, אבל בכל מקרה אז לא חשבתי ככה, אמרתי לו יש לך כאן חתול, אל תגרש אותו לרחוב אלא לחצר האחורית מסביב, הוא אמר איפה, הנה, הוא בא לתפוס אותו עם היד, שיט, נרתע, לקח בד מפה פרחוני, תפס אותו, החתלתול הקטן עשה פיתול גמיש של עמוד השדרה לשרוט את החייט ולא הצליח בזכות הבד, החייט פתח דלת אחורית ישר לחצר, הטיל את החתלתול לתוך שיח, וסגר את הדלת, נו הוא רק מפחד זה בסדר, הוא סיכם.



מוסר השכל:
יש ת'דברים האלה שמוציאים אותי מעצמי, מרחיבים את גבולות האחריות האישית שלי, חתלתול במצוקה זה קל, אם זה היה חולדה אולי הייתי מסיט מבט אולי אפילו מקווה שתידרס, מייד אחרי הקטע ההירואי מסכן החיים רציתי לנתק מגע, להפסיק להיות אחראי לשורטן הקטן הזה, כי הוא הפך מחתלתול במצוקה לסתם חתלתול שדופק ראש בחלונות, ולעומתי, שדי עשיתי שטויות, עוד אנשים שמו לב למה שקרה אבל לא עשו שטויות כמו לרוץ לתוך הכביש, אלא יותר עמדו מנגד והעירו או עצרו את המכונית והסתכלו בתהיה, והחייט היה יותר קול, אבל בקטע של לעשות את מה שצריך דווקא תוך כדי שהוא שומר על עצמו ולא מסתבך. ואני בכלל לא כזה אוהב חתולים.


אין תגובות:

פרסום תגובה