יום שלישי, 3 בפברואר 2015

יוזמה למפגשי חלימה חברתית - קריאה לשיתופי פעולה




להלן הסבר קצר על יוזמה למפגשי חלימה חברתית שכתבתי עם חני וחנן, במטרה לגייס שיתוף פעולה ועזרה בהפקה של האירועים שהיינו רוצים לערוך:


יוזמה למפגשי חלימה חברתית


רקע


במאבקנו על עתיד החברה הישראלית, אנחנו מתנגדים זה לזה. ימין לשמאל, אדם לאדם. מציאות של קונפליקטים מרובים והרי אסון מפצלת אותנו לקיצונים. אולם מדובר במציאות משותפת שאנו נדרשים להתמודד איתה.


רק שילוב נקודות מבט יאפשר לראות את המציאות המשותפת לנו, את המשמעויות המחברות אותנו זה לזה. אם נחבר את התודעה שלנו לזו של שכנינו, גם אם אינם חולקים איתנו עמדה פוליטית, נמצא שיחד נוכל לראות חלקים רחבים יותר של המציאות. נוכל לפעול בצורה טובה יותר ומתואמת יותר לקידום שינוי במציאות. דברים שאיננו מודעים להם כאנשים בודדים וכמחנות פוליטיים יכולים להיחשף בפנינו אם ניפתח זה לזה – ונבקש לחשוף את הלא-מודע החברתי. דבר זה מתרחש באמצעות החלימה החברתית: כאשר אנו משתפים בחלום שלא יפורש קל לנו יותר לספר את הסיוטים והמשאלות שאנחנו חווים בלילותינו, אולם, כאשר אנחנו שומעים חלום של אדם אחר קל לנו יותר לקחת אותו קרוב אלינו ולהתבונן בו. הפחד, וכך גם השיפוטיות והניכור כלפי האחר, מפנים מקום לידיעת הרוח המשותפת לנו.


מטריצת החלום החברתי


במטריצת החלום החברתי מתכנסת קבוצה של חולמים ומספר מנחים. החולמים משתפים איש איש בחלומותיו, מהלילה האחרון או מהעבר, באסוציאציות שעולות במפגש עם החלום, ואלו מסופרים אחד אחר השני ללא פירוש. תפקיד המנחים רק לפתוח עוד יותר את השאלות העולות מהחלומות. החלומות המסופרים ברצף מטשטשים לאט לאט את גבולות החלומות האישיים ומתחיל להירקם סיפור משותף, של חלום קולקטיבי.


מטריצת החלום החברתית היא מתודה קבוצתית שהחלה בשנות ה80 במכון טביסטוק בלונדון בקרב פסיכותרפיסטים ופסיכואנליטיקאים. במחאה החברתית של קיץ 2011, הפסיכואנליטיקאית חני בירן, שעבדה במשך שנים עם מייסד השיטה והעבירה מפגשי חלימה חברתית בארץ ובעולם, יחד עם התנועה לפסיכולוגיה ציבוריית, יזמו מפגשים של חלימה חברתית בבית העם בתל אביב. זו הייתה דרכה של הפסיכואנליזה לחקור את התהליכים הנרקמים בציבור המתעורר. בעוד שדפני ליף דרשה בכיכר המדינה "להיות מסוגלים לחלום במדינה הזו", עסקו המשתתפים, אקטיביסטים ואנשי טיפול, בחלימה חברתית.


היוזמה


כעת אנחנו יוזמים מחדש את מפגשי החלימה החברתית. היוזמה התגבשה סביב האווירה הציבורית הקשה בתקופת "מבצע צוק איתן", מתוך הקושי לדבר זה עם זה על רגשות ועמדות, מבלי שנקודת מבט מעט שונה משלי תרגיש כמו דקירה או עקירה. שום דבר לא התרכך או נעשה יותר קל בשנה שחלפה. מטרתנו לערוך שוב את המטריצה, הפעם כשפנינו אל הקהילה, והחברה.


החזון שלנו הוא ליצור מקום לחלימה בקהילה שמחבר קהלים מגוונים, ומאפשר צמיחה מלמטה של תודעה חברתית משותפת. בשנה (העברית) הקרובה, נרצה לערוך כ5-7 מפגשים קהילתיים, החל מאוקטובר 2015, אחת לחודש וחצי. מטרתנו היא לגבש מסגרת שתוכל להמשיך ולהתרחב בשנים הבאות. אנחנו במגעים לגבי מקום, ונשמח לשיתופי פעולה אמנותיים ולעזרה בארגון של המפגשים.


אנחנו:


חני בירן, פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית ואנליטיקאית קבוצתית, חברה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו ובמרכז לאנליזה קבוצתית.


חנן סבח, פסיכולוג קליני, חבר ב"מקומי - קואופרטיב מטפלים".


אור נתנאלי, פסיכולוג קליני מתמחה, כותב הבלוג "פסיכולוגיה וזה".


אני לא יודע למה אבל תמיד חלימה חברתית מזכירה לי את הדבר הזה שעושים בגן, שמציירים עם דבק ואז מכסים בחול ואז מסירים את החול ויוצא משהו עם צורה, ויותר ספציפית החלומות והאסוציאציות מזכירים לי את זריית החול והפירושים והדימויים שמתגבשים מחלום לחלום מזכירים לי את חשיפת הצורה.



2 comments:

  1. אהלן, אז איפה היוזמה עומדת כרגע? יש פרטים נוספים?

    השבמחק